מדוע דגל ישראל נראה כמו שהוא נראה?

ישנם חפצים שמעוררים בנו תחושות מסוימות, מיטה מזכירה לנו בית, יש שהיא גורמת להם לתחושת געגוע ויש לתחושת שמחה, טלוויזיה, מזכירה לנו מנוחה ורוגע, כשאנו הולכים ברחוב ורואים חפץ נוסטלגי אנו מתמלאים בתחושה מיוחדת ועוד.

כך קורה לרובנו אפילו כשאנו רק חולפים ליד דגל המדינה שלנו, דגל ישראל, אי אפשר באמת לקרוא לדגל ישראל חפץ כי הוא הרבה יותר מסתם חפץ, הוא סמל.

כבר מגיל קטן אנחנו שרים שירים על הדגל ועל המשמעות שלו, בגני ילדים ובבתי הספר יום העצמאות, יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מצוינים בעיקר בדיבור על המדינה וההמחשה נעשית לעיתים קרובות בעזרת דגלי ישראל.

למרות שדגל ישראל הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, מלווה אותנו ברגעי השפל והקושי הגדולים ביותר שלנו כישראלים וגם ברגעי השמחה הגדולים, אנחנו לא באמת יודעים מה עומד מאחוריו ומאחורי סיפור בחירתו.

חשבו על כך, מכל חלון ומרפסת ניבטים אלינו דגלי ישראל תקופה די ארוכה בשנה, במיוחד לקראת יום העצמאות שזו תקופה שהמון נערים קונים דגלים לרכב בסיטונאות ומוכרים אותם בבודדים בצמתים. אלפי אנשים צועדים כל שנה עטופים בדגל ישראל על אדמת פולין כאות ניצחון, רוב הילדים במדינה מחזיקים ביום העצמאות דגלים קטנים שקיבלו בגן, הדגל עולה ויורד באירועי הזיכרון הלאומיים ויום העצמאות, ואנחנו לא עוצרים לשאול מה פשר המראה של הדגל שכל כך מסמל את כולנו.

 

מדוע דגל ישראל נראה כמו שהוא נראה?

קודם כל הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שהדגל שאנו מנופפים בו היום בגאווה כדגל מדינת ישראל, שבעים שנה לאחר הקמתה, בכלל לא התחיל בתפקיד דגל מדינת ישראל.

דגל ישראל המוכר לנו, שני פסים כחולים על רקע לבן ובתוכם מגן דוד כחול, היה בהתחלה דגל התנועה הציונית.

דגל ישראל, לבן ועליו פסים כחולים מזכיר את מראה הטלית ולכן האנשים שהמציאו את מראה הדגל בפעם הראשונה ורצו לבטא בדגל את כך שהתנועה קשורה לעם היהודי ולחזון שלו להקים מדינה, החליטו לקחת את הסממן היהודי שרוב היהודים מכירים כהשראה.

המגן דוד שנמצא באמצע הדגל, בין שני הפסים הכחולים, הוא סימן קדום המיוחס לשושלת בית דוד וכך גם המגן דוד מסמל את החזון היהודי שמבוטא בדגל.

אך דרכו של הדגל שלנו כיום להיות דגל של מדינת היהודים לא הייתה פשוטה, במהלך הכרזת מגילת העצמאות בשנת 1948, אכן הונף הדגל כמו שהוא היום, אבל לאחר הקמת המדינה החלו דיונים האם יש לאמץ את דגל התנועה הציונית לדגל המדינה או לא.

בקרב אזרחי מדינת ישראל החדשה היה חשש אודות חבריה של התנועה הציונית שהייתה להם גם אזרחות נוספת בעולם, הם חששו שאם אותו הדגל שתמך בתנועה הציונית יהיה גם הדגל של המדינה החדשה והמאוימת שקמה, הם יזוהו באופן אוטומטי כתומכי המדינה והדבר יהווה בעיה פוליטית ומשפטית עבורם.

לכן החליטה הועדה לענייני הדגל וסמל במדינה החדשה לקרוא לכל מי שרוצה להציע רעיונות והצעות למראה חדש לדגל המדינה, המוני רעיונות התקבלו, אך לבסוף החליטו לאמץ את דגל התנועה הציונית כדגל מדינת ישראל, בגלל סיבות רבות.

מעניין לדעת שהצעות רבות למראה הדגל החדש היו מבוססים על המראה של דגל התנועה הציונית, חלק מהדגלים כללו מגני דוד, חלק היו בצבעי כחול לבן ובחלק היו שני פסים בצבעים שונים.

מאז, דגל מדינת ישראל מייצג אותנו בכל העולם, כבר במהלך הדיונים האם להכריז על דגל התנועה הציונית כדגל המדינה היהודית בארץ ישראל, אחד השיקולים היה שעם הזמן המדינה היהודית והמאבק בה זוהו עם הדגל הלבן כשעליו שני פסים כחולים ומגן דוד.

אז עברו שבעים שנה, אנחנו הולכים כאן במדינה בתחושת גאווה גדולה, מסתובבים ביום העצמאות בין אלפי דגלי ישראל, שרים שהדגל שלנו הוא כחול ולבן כמו הים והמדבר, מניפים אותו למעלה למעלה בימים שמחים וצועדים אתו בכאב גדול כשחיילים שלנו שבים מכוסים בו ממלחמות שנלחמו על כל מה שהוא מבטא. אין ספק שדגל ישראל מהווה ציונות במיטבה!

וכבר בפעם הבאה שנלך ברחובות המדינה ונפגוש בדגל ישראל, או כשמהדורות הטלוויזיה ידווחו על אירועי יום העצמאות, יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נרגיש שעכשיו אנחנו באמת מכירים את הדגל שכבר ראינו עשרות פעמים.

דגל ישראל
דגל ישראל נוסף